התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של ישראל ספג מכה משמעותית, והתכווץ בכמעט 20% ברבעון הרביעי של 2023, על פי נתונים רשמיים שפורסמו לאחרונה. ירידה זו עלתה על תחזיות קודמות של אנליסטים, שחזו התכווצות של כ-10%. הירידה החדה משקפת את המחיר הנרחב של הסכסוך המתמשך בין ישראל לחמאס בעזה, שנמשך כבר חמישה חודשים.
ההשלכות הכלכליות של הסכסוך הן עמוקות, כאשר מגזר ההייטק נפגע במיוחד. גיוס ישראל של 300,000 חיילי מילואים לפריסה הן בעזה והן לאורך גבולה הצפוני עם חיזבאללה בלבנון החמיר את המצב. גיוס זה שיבש את כוח העבודה וחנק את הפעילות הכלכלית במגזרים שונים.
אנליסטים מגולדמן זאקס ציינו כי התכווצות התמ"ג נבעה בעיקר מירידה בצריכה במגזר הפרטי ומירידה משמעותית בהשקעות, בעיקר בנדל"ן. למרות עלייה בצריכה במגזר הציבורי ותרומה חיובית לסחר נטו, בסימן ירידה ביבוא העולה על הירידה ביצוא, הביצועים הכלכליים הכלליים נותרו עגומים.
נתונים רשמיים חשפו נתונים סטטיסטיים מדאיגים, כולל ירידה שנתית של 26.9% בצריכה הפרטית ברבעון לרבעון וצניחה מדהימה של 68% בהשקעות קבועות. בעיקר הבנייה למגורים נעצרה עקב מחסור בעובדים ישראלים ופלסטינים כאחד. ההגבלות שהוטלו על כניסת עובדים פלסטינים לישראל מאז 7 באוקטובר החמירו עוד יותר את המחסור בכוח אדם.
לפני ההגבלות, יותר מ-150,000 עובדים פלסטינים מהגדה המערבית הכבושה נסעו לישראל מדי יום לתעסוקה במגזרים שונים, בעיקר בבנייה ובחקלאות. ליאם פיץ', כלכלן בכיר לשווקים מתעוררים ב- Capital Economics בלונדון, תיאר את התכווצות התמ"ג של ישראל כ"גרוע בהרבה מהצפוי", והדגיש את ההשפעה המשמעותית של הסכסוך על כלכלת המדינה.
הוא הדגיש כי בעוד שצפויה התאוששות ברבעון הראשון, צמיחת התמ"ג של ישראל לשנת 2024 צפויה להיות אחת החלשות ביותר שנרשמו. הסכסוך בין ישראל לחמאס פרץ בעקבות מתקפת טרור ב-7 באוקטובר שביצע חמאס, והביא לכ-1,200 נפגעים בישראל. בתגובה, ישראל פתחה במתקפה נגד רצועת עזה, שהביאה לנפגעים רבים, עם למעלה מ-28,000 הרוגים מדווחים על פי משרד הבריאות של חמאס בעזה.