במאמץ מחקר משמעותי, מדענים אוסטרלים שפכו לאחרונה אור על הקשרים האפשריים בין בעלות על חתול לבין הסיכון המוגבר לפתח סכיזופרניה. ניתוח זה, המבוסס על סקירה של 17 מחקרים המשתרעים על פני 44 שנים במדינות שונות, כולל ארצות הברית ובריטניה, פורסם ב- Schizophrenia Bulletin journal. הממצא העיקרי של המחקר מציע, "הממצאים שלנו תומכים בקשר בין חשיפה לחתולים לבין סיכון מוגבר להפרעות הקשורות לסכיזופרניה בהגדרה רחבה."
סכיזופרניה, מחלת נפש מורכבת, מתבטאת לעתים קרובות בשנות העשרה המאוחרות ומאופיינת בסימפטומים כמו שמיעת קולות ופגיעה בבהירות המחשבה. ארגון הבריאות העולמי מעריך שכ-24 מיליון אנשים ברחבי העולם סובלים ממצב זה. המחלה מסומנת באשליות, הזיות, דיבור לא מאורגן, נסיגה רגשית, ובמקרים מסוימים, פרנויה או הערכה עצמית מנופחת. טיפולים שונים, כולל תרופות וטיפול, זמינים לטיפול בסכיזופרניה.
ההשערה המקשרת בין בעלות על חתולים לסכיזופרניה מתחילה בשנת 1995, תוך התמקדות בטפיל Toxoplasma gondii. העברה של טפיל זה יכולה להתרחש באמצעות עקיצות, מגע עם נוזלי גוף או צואה של חתול, מים מזוהמים או בשר לא מבושל. בארצות הברית לבדה, על פי הערכות, כ-40 מיליון אנשים עשויים להידבק ב-T. gondii, לעתים קרובות ללא תסמינים, למרות יכולתו להשפיע על מערכת העצבים והנוירוטרנסמיטורים.
מחקרים קודמים קשרו את T. gondii עם שינויים באישיות, תסמינים פסיכוטיים והפרעות נוירולוגיות אחרות, כולל סכיזופרניה. נשים בהריון נמצאות בסיכון מיוחד, מכיוון שהטפיל יכול להיות מועבר לעובר דרך השליה, מה שמהווה סיכונים בריאותיים חמורים. מחברי המחקר מדגישים את הצורך במחקר איכותי נוסף כדי לבסס את הממצאים הללו. הם קובעים, "הסקירה שלנו מספקת תמיכה לקשר בין בעלות על חתולים והפרעות הקשורות לסכיזופרניה. נדרשים מחקרים מייצגים בקנה מידה גדול יותר כדי להבין טוב יותר בעלות על חתולים כגורם פוטנציאלי לשינוי סיכון להפרעות נפשיות."