במחקר מקיף שפורסם בכתב העת Nature ביום רביעי, מדענים חשפו ממצאים מדאיגים בנוגע למעטה הקרח של גרינלנד. מחקר זה, בראשות המחבר צ'אד גרין וצוותו, מספק מבט מקרוב על ההמסה המואצת של מעטפת הקרח של גרינלנד, ומגלה שהמצב הוא הרבה יותר חמור ממה שהוערך בעבר.
המחקר, המשתרע על נתונים משנת 1985 עד 2022, חושף ששטח הקרח של גרינלנד איבד 5,091 קמ"ר של קרח מדהים. מה שהופך את הגילוי הזה למדאיג במיוחד הוא שההערכות הקודמות לא הביאו בחשבון גורם מכריע: המלטה. ההמלטה מתייחסת לתהליך שבו קרח מתפרק בקצה הקרחון, והוא הוכח כתורם משמעותי לירידה המהירה של יריעת הקרח.
לאורך התקופה של כמעט ארבעת העשורים שמכסה המחקר, מתברר ששטח הקרח של גרינלנד מאבד קרח בקצב מדאיג של כ-193 קמ"ר בשנה. שיעור ההפסד הזה עולה באופן משמעותי על התחזיות הקודמות, מה שמצביע על מצב הרבה יותר דחוף ומדאיג. השפעת המחקר חורגת מעבר למספרים המזעזעים.
על ידי התעמקות ב"236,328 תצפיות על מיקומי קצה קרחון" מתוך מערכי נתונים שונים, צוות המחקר הצליח לחדד את הערכת ההמלטה ולהשיג הבנה מדויקת יותר של שיעורי הפשרת הקרח החודשיים. גישה מדוקדקת זו חשפה תובנות קריטיות לגבי הדינמיקה של אובדן קרח בגרינלנד.
ההשלכות של התמוטטות יריעת הקרח הזו הן עמוקות. למרות שהמחקר מצביע על כך שלנסיגה זו אולי אין השפעה מיידית על עליית פני הים בגלל שולי קרחונים רבים שכבר שקועים, יש לה השלכות משמעותיות על דפוסי מחזור האוקיינוסים ועל התפלגות אנרגיית החום על פני כדור הארץ.
יתרה מכך, גילוי זה מדגיש את מעמדה של גרינלנד כתורם השני בגודלו לעליית מפלס הים, מה שמדגיש עוד יותר את הדחיפות בטיפול בשינויי האקלים. התכה מואצת זו של קרחונים ויריעות קרח היא תוצאה ישירה של עליית הטמפרטורות העולמיות, במיוחד באוקיינוסים, שסופגים 90% מהתחממות כדור הארץ. השילוב של אוויר חם יותר ומי אוקיינוס מגביר את אובדן הקרח, ותורם לאתגר המתמשך של שינויי האקלים.