הבנק המרכזי של מצרים (CBE) הכריז על שינוי משמעותי במדיניות המוניטרית, ובחר לתת לדינמיקה בשוק להכתיב את ערכה של הלירה המצרית (EGP). במקביל, הבנק העלה את הריבית בשיעור ניכר של 6%. החלטה זו, שנקבעה אסטרטגית בדיוק לפני חודש הרמדאן הקדוש , מייצגת את הפיחות הרביעי של הלירה המצרית מאז 2022. כל התאמה נועדה להתמודד עם האתגר המתמשך של האינפלציה בתוך המדינה.
המטרה העיקרית מאחורי מהלך זה היא לייעל את שערי החליפין ולמגר צווארי בקבוק של מטבע חוץ שנוצרו עקב פערים בין שוקי חליפין רשמיים ומקבילים. ההודעה פורסמה לאחר ישיבה מיוחדת של הוועדה למדיניות מוניטרית (MPC) של הבנק . בהודעה שפרסם ה-MPC, הבנק המרכזי התווה את הרציונל שלו, וקבע, "חיסול שוק המט"ח המקביל צפוי להפחית את ציפיות האינפלציה ולרסן את האינפלציה הבסיסית. בהתאם, האינפלציה הכותרתית צפויה ללכת במסלול של האטה מתמדת בטווח הבינוני".
הבנק המרכזי של מצרים בחר לוותר על שליטה ישירה על ערך הלירה המצרית (EGP), מה שמאפשר לכוחות השוק למלא תפקיד משמעותי יותר בקביעת ערכו. יציאה זו ממדיניות התערבות מסורתית מסמלת צעד אמיץ לעבר משטר שער חליפין גמיש יותר. במקביל להתאמת המטבע, הבנק המרכזי של מצרים חוקק העלאה משמעותית של 6 אחוזים בריבית. העלאה זו מדגישה את מחויבותו של הבנק לכיול מחדש של מנופי המדיניות המוניטרית כדי להתמודד עם אתגרים כלכליים ביעילות.
העיתוי של התמרונים המוניטריים הללו, ממש לפני תחילת הרמדאן, מדגיש את הדחיפות שחשו הרשויות המצריות לייצב את הכלכלה בתוך צריכה והוצאות מוגברות במהלך תקופה קדושה זו. עם הפעולות האחרונות של הבנק המרכזי של מצרים, הנוף הכלכלי של המדינה צפוי לשינוי משמעותי. על ידי אימוץ שערי חליפין מונעי שוק והתאמת שיעורי הריבית, מצרים שואפת לנווט דרך לחצים אינפלציוניים ולטפח יציבות כלכלית ארוכת טווח.